סיור חינמי מרתק בצפון היוקרתי של בוקרשט

מה יהיה לנו בסיור?

‍

ניפגש בשעה 10 בכיכר הניצחון מול משרד ראש הממשלה. נתחיל עם סיפורים להכרת רומניה ובוקרשט ועל המבנים הנמצאים בכיכר, כמו המוזיאון להיסטוריה של הטבע גריגורה אנטיפה שנחשב לאחד ממוזיאוני הטבע היוקרתיים והמאורגנים ביותר בעולם. מבנה נוסף בכיכר הוא ארמון וויקטוריה, מבנה היסטורי שבו נמצא משרד ראש הממשלה.

נספר גם על הארמון סטורזה שהיה שייך לאחד הנסיכים העשירים ושנהרס בזמן שכוחות הברית הפציצו את בוקרשט ב-1944.

‍

שדרת הטייסים (Bulevardul Aviatorilor)

נמשיך משם לשדרת הטייסים שלאורכה, בצד אחד, נראה וילות מפוארות ובצד השני את הפארק היפה קיסלף. נתחיל עם וילה אורומולו, שתוכננה ע”י האדריכל פטרה אנטונסקו, אותו האדריכל שתיכנן בשנות ה-20 גם את שער הניצחון עבור נגיד בנק רומניה, מיכאיל אורומולו. נמשיך עם המוסך עתיק ביותר בבוקרשט של לאון לאונידה שהקים את מועדון המכוניות של רומניה ושתחזק גם את הרכבים היוקרתיים של המלך קארול השני. וילה נוספת עם סיפור מעניין היא וילה שהיתה שייכת ליהודי העשיר, מלך תעשית הברזל של רומניה, מקס אושניט . נשמע על סיפור האהבה של היהודיה מגדה-אלנה לופסקו והמלך קארול השני שקנה לה וילה בצמוד לוילה של מקס אושניט.

‍

הסמטאות באזור משובצות בפנינים אדריכליות בסגנון ניא-רומני ובפסלים מרשימים, כדוגמת פסל הטייסים בצורתו של האל היווני איקארוס.

לאורך כל המסלול, גם בשדרת הטייסים וגם בשדרת קיסלף  יש ריח של עץ הטיליה (או תרזה) שמלווה את המטיילים לאורך הטיילת במיוחד בחודשי האביב ומוסיף להנאה.

בצד השני של השדרה נמצא פארק קיסלף, שהוא חלק מיער ענק שהשתרע על אלפי דונמים בצפון בוקרשט. אתן הסברים מה המקור של שם הפארק – קיסלף, מדוע נעלם הפסל של החייל הרוסי ומדוע הורד הפסל של מלך רומניה פרדיננד והוחלף בפסל של משורר ואסטרונום אירני שאין לו שום קשר עם רומניה.

‍

הפסקת קפה בקאסה דוינה

נמשיך את הסיור ברחוב “אדריכל יון מינקו” ממציא הסיגנון האדריכלי ניאו-רומני ונצפה במבנה בסיגנון הזה שנקרא “קאסה דוינה“. במקור המבנה תוכנן לשמש כביתן הרומני בתערוכת פריז מ-1890, אבל מחוסר מימון לא הגיע לפאריז והפך למסעדה שהאדריכל יון מינקו כינה אותה “המזנון על הדרך”. בתוך זמן קצר המזנון הפך למקום האהוב על תושבי בוקרשט, כאשר כל שנה ב-10 למאי, יום המלוכה והיום הלאומי של רומניה, היו מתקיימות במקום תהלוכות בשדרת קיסלף ו”מלחמות” פרחים.

גם אנחנו נעשה הפסקת קפה בפנינה האדריכלית “המזנון על הדרך” או בשמו היום “קאסה דוינה”

‍

שדרת קיסלף

נמשיך לטייל בשדרת קיסלף לכיוון שער הניצחון ונספר סיפורים קסומים על ההיסטוריה של הוילות המפוארות שנבנו במחצית הראשונה של המאה הקודמת ע”י אדריכלים רומנים מפורסמים שלמדו בפאריז והשפיעו על הסיגנון האדריכלי של בוקרשט שהוביל לשם שקיבלה העיר, “פאריז הקטנה”.

בין הוילות המפורסמות והיפות שבהן נבקר אפשר לציין:

הוילה שנמצאת בפינת הרחובות מינקו עם שדרת קיסלף בסיגנון פלורנטיני שהיתה שייכת למשפחת של הנסיך וורוניקי ותוכננה ע”י האדריכל יהודי אלקסנדרו זאכאריה (זוסמן).

ארמון קיסלף שהמלך קארול הראשון קנה אותו ב-1909 ושופץ ע”י האדריכל גריגורה צ’רקז בסיגנון ניאו-רומני. בארמון התגוררו המלך קארול השני, אשתו המלכה אלנה, המלך מיחאי כילד והנסיכה אליסבטה שהיתה נשואה למלך יוון.

‍

צמוד לארמון קיסלף אפשר להתרשם מוילה גאנסקו שבולטת בזכות מגדל מעץ ונבנתה ב-1901 ע”י האדריכל יון בארינדאי בסיגנון שוויצרי.

בצד השני של השדרה אפשר להתרשם מוילה טומה סטליאן שהיה עורך דין מפורסם, פוליטיקאי ואספן תמונות. הוא ביקש בצוואתו שהוילה תהפוך למוזיאון לאומנות ומ-1926 ועד הקמת המשטר הקומוניסטי. בתוך הוילה היה מוזיאון לאומנות תחת ניהולו של היסטוריון לאומנות מפורסם, ג’יורג’ה אופרסקו.

נמשיך בסיור שלנו בשדרת קיסלף לכיוון שער הניצחון ונתרשם מוילה יפהיפיה של ניקולאה טיטולסקו, שר החוץ הרומני בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת.

הארכיטקטורה של בית טיטולסקו דומה לבתים המפוארים שתוכננו על ידי האדריכל יון  בארנדאיי, בנוסח סגנונות לואי ה-15 ולואי ה-16, בסינתזה עם אלמנטים בסגנון אר-נובו. מנקודת מבט זו, המרכיב המשמעותי ביותר הוא האכסדרה הפונה לשדרת קיסלף.

בחזית הבנין רואים את הטימפנון שנושא את המונוגרמה עם האותיות NT, של בעל המבנה, ניקולאה טיטולסקו, בקומפוזיציה אלגורית רחבה שכוללת שתי דמויות נשיות עם קרני שפע.

‍

שער הניצחון

האתר האחרון שנבקר בו הוא שער הניצחון. השער הינו חלק מ’פריז הקטנה’. נכון, הוא קטן יותר משער הניצחון בפאריז. השער עבר מספר גלגולים עד שהגיע לצורתו הנוכחית. השער נבנה במקור בשנת 1922, לאחר הנצחון במלחמת העולם הראשונה כשרומניה הפכה לרומניה הגדולה. התיכנון היה של האדריכל פטרה אנטונסקו ונבנה מבטון אבל התבליטים היפים נוצרו מגבס כך שלאורך זמן נשחקו מפגעי טבע. הגירסה הנוכחית התחילה להבנות ב-1932 תחת פיקוח של אותו אדריכל פאטרה אנטונסקו. העבודות על הגירסה הנוכחית הסתיימו ב-1936 כשמלאו 70 שנה למלכותו של קארול הראשון שהפך לשליט של הנסיכויות המאוחדות. בזמן המשטר הקומוניסטי הדמויות של המלך פרדיננד והמלכה מריה הוחלפו בפרחים מאבן. אחרי המהפכה מ-1989 שתי הדמויות הורכבו מחדש.

‍

שער הניצחון קרוב מאוד למוזיאון הכפר וניתן לסיים את הסיור בביקור באחד המוזיאונים היפים והמיוחדים בעולם.

‍

אל תפספסו את הסיור היוקרתי הזה עם מיקי קורן מדריך לרומניה ובוקרשט!

‍